תעשיות החקלאות והמוצרים החקלאיים של תאילנד הן חלק חשוב מאורח החיים התאילנדי, ומייצרות ערך כלכלי של כמה מיליארדי באט תאילנדי בשנה. מסיבה זו, חוק בנק ישראל ממשיך לקדם ולהציע תמריצים לאנשים המוכנים להשקיע בענף זה.
מכיוון שתעשיית המזון התאילנדית היא תורמת מרכזית לכלכלה הלאומית ובגלל המגוון הרחב של מוצרים חקלאיים ופריטי מזון מעובדים (גידולים עיקריים, גידול אורז מחוץ לעונה, מוצרי חלב, מוצרים חקלאיים), תאילנד זכתה לכינוי "המטבח של העולם". בנוסף, זהו מרכז אסטרטגי לייצור מזון הן עבור אסיה והן עבור אזורים אחרים בעולם בשל המגוון הביולוגי שלה, עונת הגידול לאורך כל השנה, עלויות עבודה נמוכות יחסית, יבולים מרשימים ועובדי חקלאות וחקלאים מיומנים ומשכילים.
כ-41% מכלל שטח הקרקע בארץ משמש לחקלאות. כתוצאה מכך, יותר מ -80% מחומרי הגלם מקורם ביצרנים מקומיים במחירים נמוכים. יזמים בתעשיות החקלאות ועיבוד המזון של תאילנד ממשיכים לשאוף להציג טכנולוגיות חדשניות במגזר החקלאי, במגזר הפרטי ובמגזרים כלכליים אחרים. ממשלת תאילנד ומשרד החקלאות, באמצעות BOI תאילנד, מקדמים מדיניות התומכת בייצור מזון ברמה הגבוהה ביותר בכל הנוגע לאיכות ובטיחות. המטרה היא להרחיב את יצוא המזון והסחר של תאילנד למגזרים אחרים ולשווקים חדשים, במיוחד ASEAN, סין, ארה"ב, הודו, איחוד האמירויות, אוסטרליה ורוסיה, תוך חתירה לקיימות בכל הנוגע לדברים כמו דלקים מאובנים והשפלת הקרקע.
הביקוש למשאבי מזון ומים באזור המרכזי של דרום מזרח אסיה (דרום מזרח אסיה) ימשיך לגדול, ככל שהאוכלוסייה וההכנסה יתרחבו ברחבי האזורים. תאילנד מציעה הזדמנויות אדירות עבור מעבדי מזון. על פי מכון המזון הלאומי, תעשיית עיבוד המזון התאילנדית כוללת כיום יותר מ -30,000 מפעלי מזון מעובד עם רווחים שנתיים של כ -25 מיליארד דולר בשנים האחרונות. מובילי התעשייה הרב-לאומיים והתאילנדים העיקריים כוללים חברות כמו: נסטלה, Kellogg's, Royal Friesland Foods NV, Saha Pathana Inter Holding, Sasha Farms, Unilever Group, Patum Rice Mill & Granary, Thai Union, Dole Thailand, Del Monte, Charoen Pokphand Group, Betagro, Thai Beverage, Kraft, Pepsi Co., Procter & Gamble ו-Ajinomoto.
סיכויי השקעה מצוינים אחרים קיימים בתחומים הבאים של הייצור החקלאי:
הערך המוסף של הפרויקט לא יפחת מ-20% מההכנסות, למעט פרויקטים בתחומי החקלאות והחקלאות, מוצרים אלקטרוניים וחלקים ומרכזי סלילים, שכולם חייבים להיות בעלי ערך מוסף של לפחות 10% מההכנסות.
