במהלך השנים, תאילנד עדכנה את התקנות שלה בנוגע לרחפנים כדי לעמוד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית ולהבטיח בטיחות במרחב האווירי שלה. מל"טים, הידועים גם בתור כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים), מותרים בתאילנד אך כפופים להנחיות מחמירות. התקנות נאכפות על ידי רשות התעופה האזרחית של תאילנד (CAAT), הסוכנות האחראית לשמירה על בטיחות המרחב האווירי. כמו כן, חלק מפעולות הרחפנים דורשות אישור ממשרד התחבורה ועמידה בתנאים מאושרים.

מפעילים ועסקים המעוניינים להשתמש ברחפנים חייבים לציית לכללים אלה כדי להימנע מקנסות גבוהים או מאסר על אי ציות. בתאילנד, הטסת מל"טים ללא האישורים הדרושים עלולה להוביל לתוצאות משפטיות חמורות, עד שנת מאסר אחת או/ו קנס של 40,000 THB.

שוק המל"טים של תאילנד גדל ללא הרף. תאילנד רואה עלייה בשימוש במזל"טים למטרות חקלאיות, ועוזרת לחקלאים לשפר את ניהול היבול ולהגדיל את הפריון. השוק של המל"ט צפוי לייצר הכנסות של 2.6 מיליון דולר ב-2025, ולהציג צמיחה בנפח של 6.2% ב-2026.

מהם הכללים החשובים להטסת מל"טים בתאילנד?

לתאילנד יש מערכת חזקה של תקנות רחפנים שנועדו להבטיח בטיחות הן למפעילי רחפנים והן לציבור הרחב. להלן כללי המפתח:

1. מל"טים המצוידים במצלמות ושוקלים יותר מ-2 ק"ג חייבים להיות רשומים ב-CAAT. זה כולל את רוב המל"טים המסחריים המשמשים לפעילויות כמו צילום, מדידות ומיפוי.
2. רחפנים שמשקלם עולה על 25 ק"ג חייבים להיות רשומים גם במשרד התחבורה. רחפנים אלו כרוכים בדרך כלל בפעולות מורכבות ובעלות ערך גבוה יותר, כגון יישומים תעשייתיים או אספקת רחפנים.
3. מפעילי המל"טים נדרשים לשמור תמיד על קו ראייה חזותי עם המל"ט שלהם, על מנת למנוע התנגשויות.
4. אסור לרחפנים לטוס במרחק מסוים ממטוסים מאוישים. בנוסף, יש להרחיק רחפנים לפחות 30 מטרים מאנשים, כלי רכב, מבנים או מבנים אחרים.
5. לא ניתן להטיס רחפנים באזורים מוגבלים מסוימים, אלא אם כן ניתן אישור מיוחד. אזורים אלה עשויים לכלול מבני ממשלה, אזורים צבאיים או נכסים פרטיים עם מרחב אווירי מוגבל.
6. לא ניתן להטיס מל"טים בטווח של 9 ק"מ (5 מייל) משדות תעופה או שדות תעופה אלא אם המפעיל קיבל אישור מפורש.
7. רחפנים אינם מורשים לטוס גבוה מ-9 מטרים (295 רגל) מעל פני הקרקע.
8. אזורי ללא טוס (NFZ) כוללים ערים, כפרים, המונים, או בקרבת אזורים רגישים כגון מבני ממשלה ובתי חולים, על מנת לשמור על ביטחון הציבור ופרטיותם.
9. מפעילי רחפנים חייבים לקבל אישור מבעל הנכס בו הם מתכננים להמריא ולנחות.
10. רחפנים חייבים לפעול רק בשעות היום, על מנת להפחית את הסיכון לתאונות.
11. החוק התאילנדי מחייב מפעילי רחפנים להחזיק בתוכנית חירום, לרבות אמצעי בטיחות כמו נשיאת מטף או ערכת עזרה ראשונה במקרה של תאונות.

היכן אוכל לרשום את המל"ט שלי לטיסה בתאילנד?

מפעילי מל"טים בתאילנד נדרשים לרשום את המל"טים שלהם בשתי סוכנויות מפתח:

1) רשות התעופה האזרחית של תאילנד (CAAT) אחראית על רישום הפרט השולט והאחראי על המל"ט, על מנת לעקוב אחר פעולות המל"ט ולהבטיח שהוא עומד בתקני הבטיחות.

2) הנציבות הלאומית לשידור ולתקשורת (NBTC) אחראית על רישום התדר המשמש את המל"ט לתקשורת, על מנת להבטיח שהמל"ט לא יפריע לתדרי רדיו אחרים.

האם זרים יכולים להטיס רחפנים בתאילנד?

זרים רשאים להטיס רחפנים בתאילנד, אך עליהם לציית לאותן תקנות כמו אזרחים תאילנדים. רישום מזל"ט נדרש לזרים, וניתן להשלים תהליך זה רק בתאילנד. כדי לרשום מזל"ט ב-NBTC, נדרש התיעוד הבא:

• עותק דרכון (חתום ומוטבע בחותמת הכניסה)
• כתובת רישום בתאילנד (לדוגמה: הזמנת מלון)
• פרטי המל"ט והבקר: תמונות של המל"ט והבקר שלו, והמספרים הסידוריים של שניהם.
• פוליסת ביטוח מזל"ט (חייבת לכלול לפחות מיליון THB בכיסוי)

לאחר שה-NBTC מאשר את הרישום, המפעיל יכול להגיש בקשה לרישום CAAT באופן מקוון. תהליך האישור אורך בדרך כלל 15 ימים, והרישום תקף לשנתיים.

האם אני צריך רישום אם המל"ט שלי משמש למטרות פנאי?

טייסי רחפנים למטרות פנאי המעוניינים להטיס רחפנים לשימוש אישי חייבים להיצמד להנחיות ספציפיות, לרבות:

• אם המל"ט שוקל יותר מ-2 ק"ג או אם יש לו מצלמה, יש לרשום אותו ב-NBTC.
• רישיון טייס רחפן נדרש.
• מפעיל המזל"ט חייב להיות בן 20 לפחות ואסור לו להיות בעל עבר פלילי כלשהו הקשור לסמים או חוקי מכס.
• זיהוי מרחוק של מזל"ט אינו נדרש עבור חובבים.
• ביטוח מזל"ט אינו נדרש אך מומלץ.
• על המפעיל להגיש בקשה למשרד התחבורה לקבלת רישיון להפעלת מל"ט כבקר/משגר.
• מפעילי רחפנים חייבים להימנע מהפרת פרטיותם של אחרים בעת הטסת רחפנים.

מהן התקנות להפעלת שירותי רחפנים מסחריים בתאילנד?

עבור אלה המעוניינים להשתמש ברחפנים למטרות מסחריות, כגון צילום אווירי, מדידות או שירותי משלוח, התקנות ממצות יותר. על המפעיל לעמוד בדרישות הבאות:

• מפעילי רחפנים מסחריים דורשים רישום.
• אם המזל"ט שוקל יותר מ-25 ק"ג, עליו להיות רשום גם ב-CAAT וגם במשרד התחבורה.
• רישיון טייס רחפן נדרש.
• על המפעיל להיות מעורב בפעילות עסקית לגיטימית, כגון תקשורת המונים, הפקת סרטים, בדיקות תשתית או כל שימוש מסחרי אחר ברחפנים.
• על המפעיל להגיש בקשה למשרד התחבורה לקבלת רישיון להפעלת המל"ט כבקר/משגר.

תאילנד מציעה שוק הולך וגדל לרחפנים במגזרים כמו חקלאות, בנייה, הפקת סרטים ולוגיסטיקה. לדוגמה, מזל"טים יכולים לשמש לניטור יבול, מדידות קרקע וצילומי סרטים. עם זאת, כל העסקים חייבים לוודא שהם פועלים בהתאם לחוק. מפעילים עשויים להזדקק לרישיון מפעיל מטוסי טייס מרחוק (ReOC), המאפשר לך או לעסק שלך לסחור כנותן שירותי רחפנים, אך גם ביטוח והיתרים נוספים, בהתאם לאופי פעולות הרחפן.

כיצד לייבא ולייצא רחפנים?

ייבוא וייצוא של מל"טים בתאילנד למטרות עסקיות כרוך בעמידה בתקנות שנקבעו על ידי רשות התעופה האזרחית של תאילנד (CAAT) והנציבות הלאומית לשידור ולתקשורת (NBTC). חלק מהדרישות העיקריות כוללות:

ייבוא מזל"טים לתאילנד:

עסקים חייבים לקבל אישורי יבוא מה-NBTC עבור מל"טים המצוידים במצלמות. אי הבטחת היתרים אלה עלולים להוביל לקנסות של עד 100,000 THB ו/או מאסר של עד חמש שנים.

כמו כן, יש להצהיר על מל"טים מיובאים למחלקת המכס בנמל הכניסה. לשם כך, תיעוד מתאים חיוני כדי למנוע עיכובים ועונשים אפשריים.

ייצוא מל"טים מתאילנד:

תיעוד היצוא הדרוש כולל חשבוניות מסחריות, רשימות אריזה ותעודות מקור. תיעוד מדויק מקל על שחרור ממכס חלק.

כדי לייצא מל"טים, יש צורך גם לוודא שמדינת היעד מתירה ייבוא של מל"טים ושכל בקרות הייצוא מתקיימות.

‍

‍